עוד על אוסטרליה

25 מרץ

החלקה משתרעת על פני שטח של 13 דונם וכוללת שש תת-חלקות.

 

1. צומח טרופי של צפון אוסטרליה:

בצפון אוסטרליה יערות גשם המתאפיינים בעושר מינים רב. חופת יער רב- שכבתית וצמרות צפופות גורמות מצלות את תחתית היער, מעניקות הגנה מקור ומרוח, שומרות על לחות גבוהה ומשמשות משען למטפסים ולאפיפיטים. בצומח מתבלט מספרם של שרכים ודקלים. בתת-החלקה מומשו תנאי מחיה אלה באופן הדרגתי.

העצים החשובים של אזור זה מיוצגים בה על ידי מיני ברכיטון (Brachychiton), פודוקרפוס רם (Podocarpus elatus) ושזיפון טימור (Pleiogynium timoriense).

מבין הדקליים תצוין ליוויסטונה מאדימה (Livistonia mariae), ומבין המטפסים – מיני מלטיה (Melletia) ופנדוריאה (Pandorea). ייצוג ישנו גם לשרכים; מפל מים מלאכותי ובריכת נוי קטנה מסייעים ליצירת לחות האוויר  הדרושה לקיום צמחים אלה.

 

2. צומח דרום-מערב אוסטרליה

בדרום-מערב אוסטרליה יש קרקע חולית בלתי פורייה ואקלים מטיפוס ים- תיכוני: חורף גשום (ממוצע משקעים שנתי – 1,500-400 מ”מ) וקיץ יבש וחם. האש מהווה אחד הגורמים האקולוגיים החשובים: רוב החומרים האורגניים שמורים בגופם של צמחים חיים, ורק שריפה, ההופכת את הנוף הצמחי לאפר, מחזירה את המינרלים לקרקע ומאפשרת את התחדשות החיים אחרי בוא הגשם.

אחת ממשפחות הצמחים המופיעות בחצי כדור הארץ הדרומי בלבד והמאפיינות את דרום-מערב אוסטרליה היא משפחת הפרוטאיים (Proteaceae). לצמחים בני משפחה זו פירות קשים, וזרעיהם נפוצים רק אחרי שריפה.

עם נציגיהם שבתת-החלקה נמנים הסוגים בנקסיה (Banksia), ואיקליפטוס מעובה גרוויליאה (Grevillea) והקיאה (Hakea).

משפחת ההדסיים (Myrtaceae) בולטת אף היא בנופים נרחבים של אזור זה. שניים מבניה, איקליפטוס (Eucalyptus) המונה כ-600 מינים ומללויקה (Melaleuca) המונה כ-250 מינים, מהווים דוגמה להתפתחות מגוון מינים רב בתוך הסוג – תופעה החוזרת על עצמה בצומח זה גם במשפחות אחרות. מינים אחדים של איקליפטוס הוכרו כבר בשל עמידותם ליובש, גידולם המהיר וחוזקם; בגן שתולים בנוסף להם מינים אשר השימוש בהם בגינון ובייעור בארץ עדיין אינו נרחב. כך אפשר ליהנות באביב מפריחתם של איקליפטוס הצווארון (E. torquata) ואיקליפטוס מעובה (E. grossa), בקיץ – מזו של  איקליפטוס אדום-מצנפת (E. erythrocorys), ובחורף, מתחת לשלג, פורח איקליפטוס וודוורד (.E woodwardii). בתת-חלקה זו מופיעים גם מיני מללויקה, כגון מללויקה מתקלפת (M. nesophylla), המרשימה בפריחתה הסגולה ובלבלובה האדמדם.

 

3. צומח מדבריות אוסטרליה

שבעים אחוזים משטחה של יבשת אוסטרליה הינם מדבריים (מדבריות חול, אבן והרים). הצומח המדברי מתאפיין בשיחים נמוכים קוצניים, עמידי יובש; לחלקם עלווה שעירה ואפורה. עצים מופיעים בדלילות, וביניהם מיני קזוארינה (Casuarina) ומיני שיטה (Acacia) כגון שיטת המולגה (Aaneura).  שטחים ענקיים מכוסים בצמחייה עשבונית ממשפחת הדגניים (Poaceae). לעומת מדבריות אחרים בעולם עני מדבר זה בסוקולנטים ובחד-שנתיים.

 

4. המאלי – צומח שיחני של איקליפטוסים

באזור המהווה את המעבר היובשני אל המדבר האוסטרלי פיתחו מיני האיקליפטוס צורת גידול שיחנית ומסועפת, המכונה mallee. רבים ממיני האיקליפטוס הסתגלו לשריפות על ידי יצירת רקמה מיוחדת בבסיס הצמח, מעין פקעת עצית (lignotuber) המכילה ניצנים רדומים אשר מתעוררים אחרי השריפה, וכך מתחדש העץ בצורת שיח רב-גזעי.

 

5. צומח דרום-מזרח אוסטרליה וטסמניה

שרשרת ההרים המפרידה בין החוף והשפלה המזרחיים לבין שאר היבשת יוצרת אקלים ממוזג-לח עם גשמים פזורים במשך כל השנה. הצומח מאופיין על ידי יערות ירוקי-עד עם מרכיב ניכר של עצים גבוהים – מיני איקליפטוס, למשל. בשכבת הצומח הנמוכה יותר מופיעים מיני שיטה בעלי פריחה צהובה ומינים  חסונים של בנקסיה (Banksia), כגון בנקסיה תמימת-עלה (B. integrifolia).

Top