אם אתם חובבי פריחה – יבשת אירופה היא המקום בשבילכם, תקופת הפריחה היא ממושכת ונמשכת מהאביב ועד אמצע הקיץ.
גם בסתיו תוכלו לבוא ולחזות בשלכת מדהימה ואפילו בסוף החורף ניתן לחזות בתצוגה מדהימה של הדובדבנים, מאמצע פברואר ועד לתחילת מארס.

אירופה תתאים לכם לכל אורך השנה! כמו כן לא כדאי לפספס את האגם עם מגוון צמחי המים היפים – במיוחד בקיץ.

רשימת צמחי חלקת אירופה (רשימה חלקית) >>

את יבשת אירופה מאפיין אקלים ממוזג, הצמחייה המותאמת לאקלים זה, פיתחה מנגנוני הגנה מפני הקור ועונת פריחה ממושכת. גודל החלקה 16 דונם ובה 5 תת חלקות:

1. יער מעורב (רחבי עלים ומחטניים) מזרח-אירופי:

במזרח אירופה – באזורי פולין, אוקראינה ורוסיה – שליט טיפוס של יער נשיר בעל מגוון מיני עצים קטן. הוא כולל בעיקר מינים עמידי קור של צפצפה (Populus), אלנוס (Alnus), שדר (Betla), מיני אלון (Quercus) וארזית (Larix) יחד עם מחטניים כגון אורן (Pinus) וערבה (Salix). כמו כן, מצטרפים אליהם שיחים רב-שנתיים.

2. יערות ושיחיות אברש של החוף האטלנטי:

את החבלים הסמוכים לאוקיינוס האטלנטי במערב היבשת (אנגליה, אירלנד, צרפת, פורטוגל) מאפיין נוף של שיחים נמוכים ועצים קטנים הפזורים בדלילות. הקרקע חומצית ודלה ביותר בחומרי מזון. כיום שולטים בשטח מינים קוצניים של קטניות (Fabaceae) כגון מיני רתמה (Genista) בלוויית דגניים (Poaceae) אחדים. בצפון האזור מצטרפים אליהם אברשיים (Ericaceae) שונים כמו מיני אברש (Erica) וקלונה (Calluna) ומינים קטנים יותר כגון אוכמנית (Vaccinium) ואמפטרון (Empetrum); לכולם עלים צרים, קשקשיים או מחטניים.

3. יער נשיר של מרכז אירופה:

היער הנשיר המאפיין את אירופה המרכזית (גרמניה, אוסטריה, צ’כיה) הוא חברת צמחים תלת- שכבתית או דו-שכבתית. הסוגים השולטים בשכבת העצים הם מיני אלון (Quercus), מילה (Fraxinus) ואדר (Acer). שיחים חשובים המלווים אותם בטבע ואשר נטועים גם בגן הם האילסר (Corylus), הסמבוק (Sambucus) והמורן (Viburnum); בסוף החורף ובתחילת האביב בולטת לעין הפורסיתיה האירופית (Forsythia europaea) בפריחתה הצהובה. בשכבה העשבונית צמחים עמידי צל, המנצלים את חדירת קרני השמש לתחתית היער באביב, לפני הלבלוב המלא של העצים. ביניהם צמחי בצל ופקעת היוצרים מרבדי פריחה: מיני כלנית (Anemone), פתיתי-שלג (Galanthus), פעמוני-שלג (Leucojum), בן-יקינתון (Hyacinthoides), פיקריה (Ficaria), קורידלית (Corydalis) ואחרים.

4. צומח אלפיני שיחני וצומח אחו אלפיני

תת-החלקה ע”ש משפחת נחמיאס ממחישה מקצת מצומח ההרים הגדל מעל לגבול היער של רכסי הרי האלפים, הפירנאים, האפנינים והבלקן, בגבהים שמעל ל-1,800 מטר. נופי הצומח הם נמוכים, עמידים לרוח ולעוצמת קרינה גבוהה. בתוכם טיפוסים אקולוגיים שונים ביותר, לפי טיבם של המיקרו-אקלים והמסלע בבתי הגידול. ניכר מגוון גדול של מינים עשבוניים נמוכים, מהם רבים יפי פריחה.

5. יערות ממוזגים של הים השחור והים הכספי:

באזורי דרום-מזרח ארצות הבלקן, צפון טורקיה, פרס וקווקז שוררים תנאי אקלים חמים יחסית. כמות המשקעים השנתית עד 4,000 מ”מ, והם פזורים  באחידות על פני כל ימות השנה. טיפוס הצומח הינו יער מגוון-מינים. הוא מתאפיין במספר גדול של עצים ייחודיים – וביניהם גם כאלה שאופיים טרופי כגון האלביציה הוורודה (Albizzia julibrissin), או כאלה שקרוביהם מופיעים בסין כמו מיני אדר (Acer), פטרוקריה (Pterocarya), זלקובה (Zelkova) ואפרסמון (Diospyros) או תויה מזרחית (Thuja orientalis) . העצים הם ברובם נשירים; בתת-היער ישנם הן שיחים נשירים, כגון הרימון המצוי ( (Punica granatum שמולדתו באזור זה, והן שיחים ירוקי-עד כמו צינית קוצנית (Ilex aquifolium) ורודונדרון פונטי (Rhododendron ponticum).