דרום-מערב ומרכז אסיה

14 אוג

חלקת אסיה היא חלקה מעניינת מאוד בגן הבוטני, רוב השטח בחלקה זו אינו מושקה והתנאים של ירושלים מאוד מתאימים לצמחים ובמיוחד מתאימים לצורתו הטבעית של האזור האירנו-טורני שהוא איזור של מזג אוויר קיצוני. זהו מרחב גיאוגרפי גדול הכולל את ההרים והמדבריות הקרים ויבשים של מרכז אסיה וקדמת אסיה, האזור הנקרא – אירנו-טורני: מרמת אנטוליה, דרך אירן, מדבר טורן ועד גבול טיבט ומונגוליה.

בחלקת אסיה יש אוסף של עצי פרי, מהם תירבתו את עצי הפרי שאנו מכירים. בסיורי הקיץ והסתיו אנו טועמים מפירות העונה. עוד בחלקת אסיה – חלקת צמחי תבלין ומרפא גדולה וריחנית – אפשר לקטוף ולהריח. באפריל תוכלו לצפות בפריחה מדהימה של העצים הנשירים: אגסים, תפוחים, דובדבנים; ובמיוחד באביב ניתן לצפות בפריחה מהממת של פרחי בר וצבעונים.

אל תשכחו לבקר אחרי סוכות, אז פורחות החלמוניות בצהוב מרהיב.

מינים רבים של צמחי תרבות בויתו לראשונה באזור האירנו-טורני, וייחוד החלקה בכך שנכללים בה קרובי בר של חלק מהם. החלקה משתרעת על פני כ-16 דונם ומחולקת לשבע תת-חלקות:

1. ערבות ויערות דלילים של רמת אנטוליה:

תת-חלקה זו מייצגת את הצמחייה של מרכז טורקיה ובה עושר עצום של מינים. נטועים בה עצים נשירים רבים: אלון ארוך-עוקצים (Quercus pedunculiflora), שאוקלם בגן וניטע כיום במקומות רבים בארץ, אלון שסוע (Q. cerris), אלון לביד (Q. pubescens), מיש טורנפורט (Celtis tournefortii) ובני משפחת הוורדיים (Rosaceae) כאגס סורי (Pyrus syriaca) ומיני עוזרר (Crataegus).

ייחודה של צמחייה זו בעמידותה ליובש קיצוני ולחום לוהט בקיץ הארוך, ולקרה, שלגים וכפור בחורף. את הצומח הנמוך יותר של האזור מייצגים צמחים בן-אפר (Festuca), חלמוניות גדולה (Sternbergia clusiana) וצמחים רבים אחרים.

2. יער פארק ערבתי של הרי הזגרוס:

תת-חלקה זו מייצגת את האזור ההררי המשתרע בין רמת ארמניה וכורדיסטן לבין דרום הרי הזגרוס. אלון הלבנון (Quercus libani) והאלון הפרסי (Q. brantii) יוצרים באזור זה יער פתוח, שאליו חודרים צמחי ערבות. זהו אגן המהווה חלק מ”אזור הסהר הפורה”, ובו תורבתו לראשונה רבים מן הגידולים החקלאיים העיקריים, כמו חיטה (Triticum), שעורה (Hordeum) וחומוס (חימצה -Cicer). בתת-החלקה נטועים, בנוסף למיני אלון, גם מיני שקד  (Amygdalus), אשל (Tamarix) וערער  (Juniperus), וקבוצה של עצי אלת הבוטנה (פיסטוק – Pistacia vera).

3. צומח כר-קוצי הררי:

בתת-חלקה זו מיוצג צומח בתה כקוצית הררית. טיפוס צומח זה משופע בבני-שיח ובשיחים ננסיים היוצרים כרים קוצניים סבוכים, כרקוצים. בין המינים: רתמה (Genista), אכיליאה (Achillea), עדעד (Limonium) נואית (Noaea) וקדד (Astragalus). ממיני קדד מסוימים – כמו קדד השרף (A. gummifer), הגדל גם בחרמון – מפיקים שרף אורגני דביק, המשמש ברפואה העממית. בבית גידול זה מוצאים גם מגוון רחב של צמחים רב-שנתיים בעלי אברי תשמורת תת-קרקעיים (כבצל או פקעת), כגון מיני צבעוני (Tulipa) ואיריס (Iris); מינים מגוונים מבני משפחת הסוככיים (Apiaceae); ועוד.

4. מדבריות החול של מרכז אסיה:

תת-חלקה זו מייצגת את הצומח במדבריות החול ובערבות שמחופי הים הכספי ועד לגבול המערבי של סין ומונגוליה. במישורים מוכי הרוח גדלים צמחים עמידים למליחות, ליובש ולקור עז. מבין המינים הבודדים המאפיינים נופים אלה ניטעו בתת-החלקה עצים, שיחים וצמחים רב-שנתיים כגון אשל (Tamarix), גפוף (Atraphaxis) ולענה (Artemisia) . כמעט כולם צמחים עמידי יובש, חסרי עלים או בעלי עלים קטנים קשקשיים או שעירים.

5. יער הררי של מרכז אסיה:

תת-חלקה זו מייצגת את הצומח של קירגיזסטאן ואוזבקיסטן, גבולה הצפון-מערבי של אפגניסטן והגבול הצפוני של סין. בטבע זוהי חגורת יער מעורב, ששולטים בו מחטניים – כגון מיני אשוחית (Picea) וערער (Juniperus) – ומגוון של עצים ושיחים נשירים רחבי עלים. בהרכב המינים בולט ייצוגה העשיר של משפחת הוורדיים (Rosaceae): אגס (Pyrus), פנינית (Exochorda), דובדבן (Cerasus), ורד (Rosa), חבושית (Cotoneaster), עוזרר (Crataegus), משמש (Armeniaca), פיריאה (Spiraea), שזיף (Prunus) ותפוח (Malus). עצי בר אלה מהווים חומר גלם גנטי עבור המשך  הטיפוח של עצי הפרי הנשירים. לרבים מביניהם פריחה מרהיבה באביב, ולאחרים שפע של פירות אדומים קטנים, היוצרים מופע קישוטי בסוף הקיץ ובסתיו. עצים בולטים נוספים בתת- חלקה זו הם אגוז המלך (Juglans regia) שדר לויטווינוב (Betula litvinovii), וכליל אפגני (Cercis griffithii). מבין  השיחים נטועים בתת-החלקה מיני יערה (Lonicera) ולילך אפגני (Syringa afghanica).

6. יער הערבה של הקופט דאג:

תת-חלקה זו מייצגת טיפוס של יער יובשני, המופיע בהרים המהווים בטורקמניסטן את גבולה המזרחי והצפוני של אירן. נטועים בה מיני שקד כגון שקד קוצני (Amygdalus spinosissima) , מיני עוזרר (Crataegus), מיני קרקש (Colutea), פיקוס התאנה (Ficus carica), וכן מין של פילדלפוס  (Philadelphus) המצטיין בפריחה ריחנית ובעמידות ליובש ולקור. בטבע, ואף בגן, מצוי בתוך היער הדליל גם מגוון גדול של שיחים כגון אטד (Lycium)  ואשחר (Rhamnus), בני-שיח ועשבים רב-שנתיים. מבין הצמחים העשבןניים מיני צבעוני (Tulipa), הצמר המפוצל (Eremostachys laciniata) המוכר גם מבתות הספר בארץ, וצמחי האזורים הצחיחים כגון מיני הגפוף (Atraphaxis).

7. חלקת צמחי מרפא ותבלין ע”ש יהודה קירשטיין:

חלקה זו קרויה על שמו של יהודה קירשטיין ז”ל, גנן ותיק וידיד הגן שהוריש את כל רכושו וחסכונותיו לגן הבוטני, ומשקפת את התעניינותו בצמחי מרפא ותבלין. לחלקה מטרות אחדות: להציג צמחים אשר מהם מפיקים חומרים לתעשיית התרופות; לאפשר הכרת תכונות המרפא של הצמחים השונים; לאפשר הפעלה של החושים בראייה, במישוש, בטעימה או בהרחה של הצמחים; ולהרחיב את ההיכרות עם צמחי מרפא ותבלין שאינם מצומח הארץ. הצמחים המוצגים משמשים כחומרי גלם לתרופות, כחומרי מרפא טבעיים וכתבלינים. המגוון כולל צמחי בצל ופקעת, צמחים עשבוניים, צמחים חד- שנתיים ועצים שמקורם בכל היבשות.

תצוגת צמחי התבלין מחולקת על פי השימוש בצמחים כתבלינים יבשים, כתבלינים טריים וכתבלינים לחליטת תה. בין צמחי המרפא ישנם צמחים המוכרים היטב כמו אלווי אמיתי (Aloe vera) וציפורני-חתול תרבותיות (Calendula officinalis), צמחים המוכרים פחות, צמחים רעילים, וכן צמחים שתוצריהם הרפואיים מוכרים, כגון העץ ערבה לבנה (Salix alba) אשר מקליפתו הפיקו בעבר את החומצה הסליצילית שהנה החומר הפעיל בתרופות כ”אספירין”.

רשימת צמחי חלקת דרום מערב ומרכז אסיה (רשימה חלקית) >>

Top