כדאי לראות בגן, ינואר 2020

02 ינו

החורף סוף-סוף כאן, הגשמים יורדים בעוז, הטמפרטורות בירושלים יורדות משמעותית, ויש תקווה שיגיע גם שלג. גם בתנאי הקור, הגן מתחיל לפרוח. בואו ליהנות משלל פרחים וללמוד על צמחים חסכניים במים.

נתחיל ליד מרכז המבקרים החדש, שם נפגוש מטסקוויה נשירה. זהו עץ מרשים שמוצאו מסין, קרוב משפחה של עצי הסקוויה האמריקניים הענקיים (אותם תוכלו לפגוש בחלקת צפון אמריקה). מטסקוויה הוא אמנם עץ מחטני, אך בניגוד לרוב המחטניים הוא אינו ירוק עד, אלא נשיר! בימים אלו העלים שלו הפכו מירוקים לחומים-אדמדמים, ובמהלך החודש הם ינשרו והוא יעמוד ערום.

נעלה אל חלקת דרום אפריקה, שם פורח כבר האלווי האיום. זהו צמח סוקולנט מעוצה בעל שושנת עלים בשרניים הצומח לגובה על גבעול אחד ויכול להגיע לגובה של 3-2 מ’! יש לו שיבולי פרחים מרשימות מאד. הוא נקרא “איום” בגלל עליו הגדולים והקוצניים.

האלווי האיום היה צמח החודש בגן לפני 3 שנים, אתם מוזמנים לקרוא עוד אודותיו כאן.

אלוי איום
Aloe-cryptopoda

בחלקת דרום אפריקה ישנם כ-30 מיני אלווי שונים שפורחים בין דצמבר למרץ. אלווי חבוי כבר החל לפרוח. כמו רוב מיני האלווי הוא חסכן במים, עמיד בתקופות יובש ומתאים לגינון חסכן מים בו יש מעט השקיות בקיץ בלבד. אלווי זה נמוך יותר מהאלווי האיום, גובהו כמטר.

בנובמבר האחרון הזמנו אתכם לראות את האצטרובל של אנצפלרטוס שעיר – ציקס ממשפחת הזמיים. חודשיים חלפו, האצטרובל הכפיל את גודלו – הוא כבר באורך כ-40 ס”מ, וצבעו צהוב עז. בואו נמשיך לעקוב אחר התפתחותו.

צפורני חתול מצויות

שני פרחי בר חביבים מאד פורחים בעונה זו ברחבי הגן: ציפורני-חתול מצויות, שהיו צמח החודש שלנו בשנה שעברה, וסביון אביבי המוכר לכולנו. שניהם פרחים צהובים חד-שנתיים בני משפחת המורכבים, ובמבט שטחי הם דומים זה לזה.
כיצד נבדיל ביניהם? נסתכל על העלים. לציפורני החתול עלים שלמים ובעלי ריח ייחודי ולסביונים עלים גזורים, בלי ריח מיוחד.

הסביונים וציפורני החתול פורחים בעיקר בשולי ערוגות ובמדשאות בכל הגן, חפשו אותם ונסו להבחין ביניהם!

בחלקת אירופה מעל האגם ובמקומות נוספים ניתן לראות כעת עצים גבוהים בעלי גזע לבן מבהיק העומדים בשלכת. זהו השדר המשתלשל, עץ נשיר אירופאי לבן קליפה, אוהב קור ורחב תפוצה – הוא גדל ברוב צפון אירופה ואסיה. השדר המשתלשל בולט במיוחד בעונה הזו בזכות הגזעים הלבנים המבהיקים שלו.

נמשיך לחלקת צפון אמריקה. החלקה מעוטרת בימים אלו בפרח אחר ממשפחת המורכבים הפורח גם הוא בצהוב. זהו טגטס לֶמון. למרות הצבע הצהוב, הטגטס לא נקרא על שם פרי הלימון, אלא על שם זוג בוטנאים אמריקאים מהמאה ה-19 – שרה פלומר למון (Sara Plummer Lemmon) ובעלה, ג’ון גיל למון (John Gill Lemmon). הם חקרו את צמחית מערב ארצות הברית במחצית השניה של המאה ה-19, ועל שמם נקראו מספר צמחים וכן הר למון הסמוך לטוסון באריזונה. שרה פלומר-למון היתה האחראית להפיכת האשולציה הקליפורנית לפרח הלאומי של מדינת קליפורניה בשנת 1903. טגטס למון הוא צמח חסכן מים ועמיד לקור המתאים מאד לגינון מקיים באזור ההר.

נעלה בין שיחי הטגטס לאזור שביל התגליות, נמצא שם עצי דקל מרשימים. זוהי הוושינגטוניה החוטית. בסוג וושינגטוניה, שנקרא כך לכבוד ג’ורג’ וושינגטון נשיא ארצות-הברית הראשון, ישנם שני מינים.
חפשו את הוושינגטוניה החוטית (בתמונה הגדולה) – דקל מסיבי ומרשים, מין בלעדי למעיינות בדרום קליפורניה המאופיין בגזע עבה. על שמו של דקל זה נקראים מספר מקומות בקליפורניה, ביניהם פאלמס ספרינגס, פאלמס דזרט וטוונטי-ניין פאלמס (Palms Springs, Palms Desert, Twenty-Nine Palms).
בארץ הוא מופיע כעץ נוי, יחד עם המין השני מאותו סוג, וושינגטוניה חסונה (בתמונה הקטנה). וושינגטוניה חסונה הוא דקל גבוה בעל גזע דק, מוצאו בחצי האי באחה קליפורניה במקסיקו, ובניגוד לוושינגטוניה החוטית הוא מין פולש בארץ. ניתן לראות את הוושינגטוניה החסונה בשולי מגרש חניית השבת בגן.

וושינגטוניה חסונה
וושינגטוניה חוטית
כדן סגול

בפינת צמחי החודש זהו זמנם של צמחי הבצל והפקעת. היום נתמקד במיני כדן הפורחים שם: הכדן הסגול, צמח ישראלי החובב סדקי סלעים שם לא ניתן לחפור את בצליו ולאכול אותם. לצידו פורח כדן גדול גדול-פירות. זהו כדן בעל ניצנים סגלגלים ופרחים צהובים מרשימים. מוצאו באיי יוון ודרום-מערב טורקיה, וגם הוא גדל באזורים סלעיים. אל תתבישו, התכופפו אל הכדן והריחו אותו – יש לו ריח נעים, המזכיר ריח בננות טריות.

כדן גדול-פירות

החממה הטרופית פתוחה לקהל מדי יום בשעות 15:00-9:30, ואנו ממליצים מאד לבקר בה! אחד האלמנטים היפים בחממה הוא הקיר הירוק בצידה האחורי, שם אנו מגדלים צמחים בכיסי קרקע התלויים על הקיר. כאן תיהנו מתערובת של שרכים, בגוניות ועוד ועוד. שימו לב לפרחים גדולים ולבנים הפורחים על הקיר – זהו איכריס גדול-פרחים, מכלוא טבעי בין שני מיני איכריס (Eucharis moorei  ו- Eucharis sanderi) שמוצאו בקולומביה ואקוודור. פרחיו נטויים מטה כדי להגן על האבקנים מפני הגשם הטרופי, ממש כפי שעושה הרקפת שלנו בחורף הגשום.

ולסיום הסיור אנחנו מזמינים אתכם לעבור לחלקת המדבר בחממה, שם פורח צמח החודש שלנו: צמרורת בואסיה. כמה פרחים בצבע תכלת אתם מכירים? צמרורת בואסיה מתהדרת בפרחים תכולים ונהדרים, אתם מוזמנים לקרוא אודותיה כאן.

Trichodesma boissieri

החורף הישראלי מלא בימים שמשיים בהם נעים לטייל הרבה יותר מאשר בקיץ החם. אנחנו ממליצים לכם ללבוש מעיל, ולבוא לראות את הפריחה החורפית בגן!

Top