אלה ארץ ישראלית – Pistacia terebinthus subsp. palaestina

02 נוב

אלה ארץ ישראלית - עלים

הסתיו כאן ואנו מחפשים צבעי שלכת. העץ המקומי המשמעותי ביותר בתחום זה הוא האלה הארץ-ישראלית.

האלה הארץ-ישראלית היא עץ נמוך או שיח, גובהה 10-2 מ’. היא משירה את עליה בחורף, אך לפני כן, בחודשי נובמבר-דצמבר, משנים העלים את צבעם לגווני אדום וכתום בוערים. העלה מנוצה – ומורכב מ-6-4 זוגות עלעלים מחודדים בקצותיהם, ועלעל אחד נוסף בקצה העלה. בראשית האביב העלים מלבלבים, ובצעירותם גונם גם אדום. כשהם מתבגרים הם מקבלים את הצבע הירוק, ובבוא הסתיו הם מאדימים שוב ואז נושרים.

האלה פורחת בחודשים מרץ-אפריל, התפרחות שלה הן אשכולות צפופים של פרחים זעירים, וצבעם אדום. כלומר, היא תורמת צבע אדום לחורש וגם לגינה כמה פעמים בשנה. האלה הארץ-ישראלית נחשבת למרכיב חשוב בחורש הים-תיכוני, היא מלווה את האלון המצוי בחברת הצמחים המפורסמת “אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית”.

אלה א"י - פריחה
אלה א"י - פירות

האלה היא עץ דו-ביתי, כלומר ישנם עצי זכר בעלי תפרחות עתירות גרגרי אבקה, ועצי נקבה הנושאים פירות. אם נסתכל על ענף נושא פירות, נוכל לראות שחלקם כחלחלים וחלקם אדומים. הפירות המכילים זרע מפותח הם הכחולים, ואילו הפירות האדומים הם עקרים. הציפורים האוכלות את הפירות ומפיצות את הזרעים יודעות זאת, ואוכלות רק את הפירות הכחולים, אולם נמשכות לצבע האדום המשמש רק לפרסומת.

לרוב האלה גדלה במופע שיח מרובה גזעים, אך במקומות מסוימים שם טיפחו אותה והחשיבוה לקדושה, כמו ליד קברים מקודשים – היא יכולה לגדול כעץ מרשים שגבהו עד 10 מטרים.

אלה א"י - מופע שיח
אלה א"י - מופע שיח

אחד המאפיינים הבולטים של האלה הוא העפצים שלה – על העצים נראים תרמילים דמויי-בננה התלויים מהענפים. הם נגרמים על ידי כנימות עפצית הקרן (Baizongia pistaciae). הכנימה פוגעת בקודקוד צמיחה של הענף, וגורמת לו להצמיח עפץ במקום עלה. בעפץ מתפתחות הכנימות  באופן מוגן, עד שהן מוכנות לצאת לעולם.

אלה א"י - עפץ
אלא א"י בשלכת

האלה נזכרת בתנ”ך ובמשנה כעץ מקודש ומקום פולחן – דוד נלחם בגלית בעמק האלה (שמואל א’, י”ז י”ט); שאול ובניו נקברו תחת עץ אלה ביבש גלעד (דבה”י א,י י”ב), זובחים זבחים תחת עצי אלה (הושע ד’ י”ג) ומלאך האלהים התגלה לגדעון תחת עץ אלה (שופטים ו’ י”א). הזיהוי של עץ האלה של ימינו עם האלה במקורות הוא בטוח.

האלה הארץ-ישראלית קרובה מאד לאלת הטרבינת (Pistacia terebinthus) המחליפה אותה מטורקיה ומערבה. ההבדל הניכר היחידי בין שני המינים הוא שעלעלי האלה הארץ-ישראלית מחודדים ובאלת הטרבינת הם מעוגלים. לאחר ניתוח גנטי התגלה ששתי האלות הללו כמעט וזהות, לכן הן אוחדו פורמאלית. האלה הארץ-ישראלית נחשבת היום לתת-מין של אלת הטרבינת.

אלה א"י - שלכת מלאה

בגן זה הזמן ליהנות מצבעי השלכת של האלה – היא גדלה בכמה מקומות בחלקת הים התיכון. מוזמנים לבקר וליהנות מצבעיה! אל תשכחו לראות גם את האלה האטלנטית בחלקת אסיה – גם לה צבעי שלכת יפים.

 

מאת: יעל אורגד, נובמבר 2018
צילמו: אורי פרגמן-ספיר, אראלה הרי ויעל אורגד

Top