פיקוס בת-שקמה – Ficus palmata

31 יול

לפני יותר מעשרים שנה, כאשר היינו סטודנטים צעירים וחרוצים, שמחנו להפוגה בלימודים בחופשות סוכות ופסח, והקפדנו לטייל בסיני. כל נסיעה כללה 10 ימי טרק בהר הגבוה בדרום סיני ובסוף כ-3 ימי סטאלבט וצלילה בחופי סיני. שילוב מושלם לחופשה שנראית כיום רחוקה כל כך מהמציאות.

צילום: אורי פרגמן-ספיר

בטיולים בהר הגבוה של דרום סיני, בין סלעים ליד מעיינות, הכרנו עץ מיוחד, שבמבט ראשון נראה כמו תאנה, אולם גזעו לבן יותר, עליו קטנים יותר, קשיחים, לרוב שלמים ולא מחולקים. בסתיו מצאנו עליו פירות דמויי תאנים קטנות וסגולות, טעמם היה מתוק עד חריף במקצת, מתנה קולינארית מפתיעה במדבר. העץ נקרא פיקוס בת-שקמה (Ficus palmata) והוא קרוב מאוד לתאנה (פיקוס התאנה).

עד תחילת שנות השמונים של המאה שעברה היה מוכר בארץ עץ יחיד על גבול מצרים בהרי אילת, אולם העץ התייבש ומת. עדויות מעץ זה הם גיליונות עשביה – ענפים מיובשים – המקוטלגים בעשביה הלאומית באוניברסיטה העברית. ב-2010, כשכתבנו את הספר האדום על צמחים בסכנת הכחדה בארץ (שמידע, פולק ופרגמן-ספיר 2011), הודענו שלצערנו העץ נכחד בארץ. לשמחתנו, עוד לפני שהספר יצא לאור, התגלה על ידי מוטי שם-טוב ודודי ריבנר עץ נוסף ולא מוכר בנחל עתק שבהרי אילת, ומעמדו של המין בארץ השתנה. בהמשך השנה התגלה עץ נוסף באחד מבסיסי צה”ל, ממש על גבול מצרים בהרי אילת.

פיקוס בת-שקמה הוא עץ הנפוץ ממצרים ועד למרכז אסיה, האופייני להרים הקרים והמדבריים במרחב זה. באזורנו הוא מוכר באוכלוסיות גדולות בהרי דרום סיני ובאדום שבדרום ירדן. הרי אילת שבארץ נמצאים בקצה אזור התפוצה של המין וזו הסיבה לנדירות של העץ אצלנו.

בגן הבוטני חשנו שעתידם של שני העצים הגדלים בארץ לא מובטח, במיוחד בעקבות הירידה בכמויות הגשמים בעשרים השנים האחרונות בדרום הרחוק, והחלטנו לפעול לריבוי של העצים. את מיני הפיקוס, ובהם מין זה, קל מאוד לרבות בעזרת ייחורים. עוד ב-2010 הוצא אישור לקטום מהם ענפים לייחור ואלה הועברו על ידי ד”ר בני שלמון, אקולוג רשות הטבע והגנים, לאליין סולוואי, שעוסקת בשימור וריבוי של צמחים שונים בקיבוץ קטורה בערבה. לאחר כשנה הצליחה אליין להשריש כמה עשרות ייחורים, וכמה שתילים הועברו לגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים. שתילים אלה נוספו לצמחים שמקורם בירדן ובמצרים שגדלו כבר בגן. בשנת 2012 העצים חנטו פירות.

צילום: יהודית מרקוס
צילום: אורי פרגמן-ספיר

בסוף פברואר 2014 יצאנו צוות הגן הבוטני לירדן למסע תיעוד ואיסוף של פיקוס בת-שקמה. התחנה הראשונה בביקור היתה ואדי ראם, אזור מדהים ביופיו, הרי אבן חול הטבולים בדיונות. עצי הפיקוס גדלים שם ליד נביעות מים בהרים ובעונה זו הם נראו כשלדים לבנים בוהקים על רקע ההרים האדמדמים. אלי בקר, הגנן הראשי שלנו, וריאן גוילו, מנהל המשתלה של הגן הירדני ומלגאי לשעבר אצלנו, דילגו בין הסלעים ואספו ייחורים מהעצים. 

התחנה השניה היתה מפתיעה ומרגשת. לפני שיצאנו, בדקתי את איסופי העץ בעשביה באוניברסיטה העברית, ומצאתי איסוף בנקב, 22 ק”מ צפונית לעיירה קווירה. נסענו בכביש נקב מוואדי ראם צפונה לאזור פטרה ועיננו קלטה את הפיקוסים לצד הדרך. עצרנו, וחתם טאיפור, הבוטנאי של הגן הירדני, אמר שאנחנו 22 ק”מ צפונית לקווירה. כך תיעדנו שוב את האיסוף ההיסטורי של מיכאל זהרי ונעמי פיינברון אשר אספו את העץ שם ב-1936. לצערנו, ממש באתר זה נחפרה מחצבת אבן חול ב-2017. בהמשך דגמנו בפטרה, שם פיקוס בת-שקמה דומה יותר לפיקוס התאנה (האם הם מכליאים ?). בביקור אספנו ייחורים של 30 עצי פיקוס בת-שקמה.

כאן, בגן הבוטני, אנו מרבים את העצים שמקורם בישראל. בכל חורף לאחר שעלי העץ נושרים, אנו קוטמים מהם ענפים ומייצרים עוד צמחים. את הצמחים הנוספים אנו מפיצים בין גנים בוטניים ובגני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה. עבודת השימור שתוארה כאן היא מחוץ לבית הגידול הטבעי ונקראת שימור Ex-Situ. את הצמחים שניצור נוכל בעתיד גם להחזיר לטבע באתריהם המקוריים (אישוש אוכלוסיות) או באתרים חדשים, וכמו כן נוכל לשמרם בשטחי נוי. במילים פשוטות, אנו מגבים את הצמחים הבודדים הקיימים בטבע.

את עצי פיקוס בת-שקמה תוכלו לראות בגן הבוטני בחלקת אסיה לאורך השביל הראשי, ועצים צעירים יותר תוכלו לראות במיכלים על השביל ליד משתלת הגן. אנו מגדלים אותם כחלק ממיזם “אמץ צמח”, הכולל כבר יותר מ-300 מיני צמחים בסכנת הכחדה בארץ. מימון המיזם מגיע מאנשים פרטיים ומחברות. אם ברצונכם לסייע לנו בשימור הצמחים הנדירים אנא כתבו ל- fragman@botanic.co.il .

צילום: אורי פרגמן-ספיר
צילום: יהודית מרקוס

מאת: ד”ר אורי פרגמן-ספיר, אוגוסט 2017

צילום: אורי פרגמן-ספיר