קריתמון ימי – Crithmum maritimum

15 אוק

זהו זמן החלפת משמרות בטבע, החלפת משמרות הדרגתית ויפה – מופעי הקיץ מגיעים לשיאם ובהדרגה מוחלפים במופעי הסתיו. גם הקריתמון הימי, שליווה אותנו בפריחתו בקיץ, מגיע עכשיו לשיאו.

קריתמון ימי בחוף אכזיב. צילום: אורי פרגמן-ספיר

הקריתמון הימי הוא צמח בר שגדל בארץ בחול ובסלעי הכורכר שבחגורת הרסס בחוף הים. הוא נפוץ בכל חופי אגן הים התיכון, בחופים האטלנטיים של אירופה ובריטניה, באיים הקנריים ואף בחופי הים השחור.

זהו בן-שיח ירוק-עד בעל קנה שורש. גבעוליו חצי-שרועים ויוצרים כרית בגובה של 50-30 ס”מ ובקוטר של כ-50 ס”מ. קריתמון ימי הוא מין יחיד בסוגו ומשויך למשפחת הסוככיים (כמו שומר, פטרוזיליה וגזר) וככזה הוא בעל

תפרחת סוכך מורכב. הפרחים אמנם ירקרקים-צהבהבים אך מבנה התפרחת ושפע הפריחה מעניק לצמח מראה נאה ביותר. הפריחה מסוף האביב ועד תחילת הסתיו.

צילום: רועי קן-תור

כצמח שגדל בסמוך לקו המים, עליו לשרוד בתנאים של רוחות חזקות, תנועת החול, רסס מלח, וקרינת שמש חזקה, וככל צמח באקלים ים-תיכוני עליו להתמודד עם קיץ ארוך ויבש. הקריתמון הימי שורד היטב בתנאי המחיה הללו והוא צמח שכיח בחברת חגורת הרסס. כיצד מבנהו מותאם לתנאים קשים אלו? לקריתמון יש שורש מעמיק מאוד המאפשר הגעה למאגרי מים באין גשם. כמו כן הצמח בעל קנה שורש, המהווה איבר אגירה, מאפשר התפשטות וריבוי של הצמח מהנצת נצרים ממנו, ובזכות עסיסיותו יתייבש לאט במקרה של חשיפה מחול. הגבעולים והעלים בשרניים, עבים ומצופים שעווה המקנה להם גוון ירקרק-אפרפר. הגוון הבהיר דוחה את קרינת השמש החזקה, שכבת ההגנה העבה מקטינה איבוד מים מפני העלה, והמרקם השעווני החלק מחליק מעליו את גרגירי החול ואת גבישי המלח. מבנה הצמח הנמוך והסבוך מהווה התאמה לרוח החזקה בבית גידולו.

בנוסף לחוסנו בתנאי מחיה קשים, הקריתמון ראוי להערכתנו גם על היותו צמח מרפא ומאכל. עדויות לשימוש בו קיימות מימי האימפריה הרומית (בכתבי דיוסקורידס). בתקופות מאוחרות יותר, שימוש רב וקטיף יתר כמעט גרם להכחדתו באנגליה וכיום הצמח שם מוגן. העלים, הגבעולים והזרעים מכילים שמנים אתריים רבים, חומרים נוגדי חמצון, נוגדי דלקת, נוגדי פעילות פטרייתית וויטמין סי (הצמח כבוש במי מלח שימש יורדי ים כמקור לוויטמין סי כנגד מחלת הצפדינה). ברפואה העממית השתמשו בצמח לשם טיפול בבעיות של מערכת העיכול, בעיות בכבד, אבנים בכליות ובכיס המרה ועוד. כיום הצמח נחקר עבור תעשיות המזון והתרופות.

צריכת הצמח למרפא נעשית בשתייה של מיץ עלים סחוט טרי, מרתחים ומיצויים בכוהל ובשמן.

כצמח מאכל רצוי לצרוך את העלים הצעירים. הטעם מזכיר סלרי, פטרוזיליה ושומר עם קורטוב של מלח. ניתן לאכול את העלים טריים קצוצים בסלט, כבושים, או מבושלים – כתוספת לחביתה ומיני תבשילים. הקריתמון מהווה חלק בתפרטים המוגשים במסעדות ביוון (kritamo), באיטליה (critamo, paccasassi), בקרואטיה (motar) ובספרד (hinojo marino, perejil marino). במחקר באיטליה  מ-2012 (Renna and Gonnella) נבדק תהליך של ייבוש עלי הצמח בהקפאה וטחינתם לשם הפקת תבלין וצִבען מזון ירוק.

<- נסו לרקוח ממרח “פסטו” על בסיס עלי קריתמון בתוספת שמן זית, מיץ לימון, דגי אנשובי, שום, מלח ופלפל שחור.

צילום מתוך: www.italianfable.com/product/pesto-di-paccasassi/
צילום: יהודית מרקוס

נאה, שרדן ושמיש – ובהחלט צמח מומלץ לגינון הציבורי והפרטי, המתאים לגידול בכל אזורי הארץ. יש לשתול את הקריתמון בשמש מלאה ובקרקע מנוקזת היטב. לאחר התבססות באדמת גינה הצמח יכול לשרוד ללא השקיה, אך יראה טוב יותר בתוספת השקיה קיצית אחת לשבועיים-שלושה. הקריתמון דל אחזקה, בעיקר דרוש גיזום של עמודי התפרחת היבשים. בקור עז באזור ההר או באירועי קרה העלים הבשרניים ייפגעו, אך הצמח יתחדש.

קריתמון ימי גדל בגן הבוטני בחלקת הים התיכון – בכיכר “ביאטריס” הנאה שבקצה החלקה וכן בערוגות של האיים הקנריים (ליד בריכת “גוגנהיים” עם פסלי הציפורים). הימים כעת נעימים ביותר, יש הרבה מה לראות בגן וגם הקריתמון הימי מחכה לכם כאן. אתם מוזמנים.

בכיכר "ביאטריס" בגן. צילום: יהודית מרקוס

מאת: שירה כרמלי, אוקטובר 2017