אלה אטלנטית – Pistacia atlantica

01 נוב

הסתיו הגיע ואנחנו מתפעלים שוב מהתופעה הבולטת והיפה בעולם הצומח לעונה זו – צבעי השלכת. בשנה שעברה סיפרנו על האלה הארץ-ישראלית שגדלה בחורש הים-תיכוני, והיום אנחנו מסתכלים על קרובתה, האלה האטלנטית.

Pistacia atlantica
Pistacia atlantica

האלה האטלנטית היא עץ נשיר בגובה 15-3 מ’, בעל גזע יחיד ונוף מעוגל. העלים מנוצים ומורכבים מ- 5-3 זוגות עלעלים נגדיים היוצאים מציר מכונף (סימן חשוב המבדיל אותה מאלה ארץ-ישראלית). בקצה העלה יש בדרך כלל עלעל קיצון. העלעלים ביצניים-מאורכים, אורכם 7-3 ס”מ.

בסתיו עלי האלה משנים את צבעם לוורוד-כתום ומתקבל מופע מרהיב של צבעי שלכת.

Pistacia atlantica

האלה היא צמח דו-ביתי – ישנם צמחים זכריים וצמחים נקביים. הפרחים אינם בולטים ומסודרים בתפרחת מכבד. התפרחת הזכרית קומפקטית יחסית והתפרחת הנקבית מבודרת וגדולה יותר. הפירות מעוגלים, קוטרם 7-5 מ”מ. הפירות המכילים זרע מפותח הם הכחולים הכהים, ואילו הפירות האדומים הם עקרים. הציפורים האוכלות את הפירות ומפיצות את הזרעים יודעות זאת ואוכלות רק את הפירות הכחולים, אולם נמשכות לצבע האדום המשמש רק לפרסומת.

Pistacia atlantica
Pistacia atlantica

אחד המאפיינים הבולטים של האלה הוא העפצים שלה שנראים בעץ זה כגידולים דמויי-אלמוג. הם נגרמים על ידי כנימה בשם עפצית וורטהיים (Slavum wertheimae). הכנימה פוגעת בקודקוד צמיחה של הענף, וגורמת לו להצמיח עפץ במקום עלה. בעפץ מתפתחות הכנימות  באופן מוגן, עד שהן מוכנות לצאת לעולם.

האלה האטלנטית גדלה ביער פארק במדרונות יובשניים סלעיים בחגורת הספר, יער פארק ושולי חורש בחבל הים-תיכוני ובערוצי המדבר הקר. היא מצויה בטבע בגליל העליון המזרחי ובגולן, נדירה בכרמל, במזרח שומרון ובמזרח יהודה, מצויה מקומית בהר הנגב הגבוה ונדירה מאד בנגב הדרומי.

תפוצתה העולמית היא מהרי האטלס במרוקו, על שמם היא נקראת, ועד מרכז אסיה.

Pistacia atlantica
Pistacia atlantica

למרות שעצים רבים נכרתו בארץ לאורך השנים, אלות גדולות מקודשות נשמרו ולא נכרתו. האלה הגדולה בארץ היא אלה אטלנטית המכונה “אלת קדש” (בתמונה משמאל), היא גדלה בחניון האלות ליד צומת ישע ברמות נפתלי (מז’ הגליל העליון). אלה זו היא בת 800-600 שנים.

הבוטנים המוזכרים בתנ”ך (בראשית מג, יא) הם למעשה פֵּרות האֵלָה האטלנטית אותם נהגו לקלות ולאכול. השם המדעי של אלה הוא Pistacia, ופירותיו של מין אחר בסוג, אלת הבוטנה, הם הפיסטוקים שאנו אוכלים. במזרח טורקיה מרכיבים את עצי הפיסטוק על כנות של אלה אטלנטית שהיא עץ מקומי ועמיד יותר. בארץ מגדלים מעט פיסטוקים באזור שדה בוקר בנגב ובהרי יהודה.

Pistacia atlantica

אתם מוזמנים לגן הבוטני לראות את צבעי השלכת של האלה האטלנטית בחלקת אסיה ובחלקת הים התיכון!

כתבו: אורי פרגמן-ספיר ויעל אורגד, נובמבר 2019

Top