הלוטוס הקדוש

נכתב על-ידי: ד"ר אורי פרגמן-ספיר |
5 דקות קריאה

אחד משיאי הקיץ בגן הבוטני הוא ללא ספק פריחתו של הנלומבו הנאה, או בשמו הלטיני Nelumbo nucifera.

הנלומבו הוא ה"לוטוס הקדוש" של הודו וסין, המקודש לבודהיסטים ולהינדים. הוא מסמל טוהרה וחיות – שורשיו בבוץ אך פרחיו המרהיבים מתנוססים מעל למים. על פי הדת ההינדית, מתוך פרח הלוטוס נולד ברהאמה, בורא עולם. הצמח יובא למצרים ב-500 לפנה"ס, אך נכחד שם מאז ותיעודו נותר רק בממצאים ארכיאולוגיים.


לצמח זה שמות רבים, ביניהם: Kamal, Renkon, Hasu, Lian, Egyptian Lotus, Teratai, Sacred Waterlily, Sacred Lotus, Bunga Telpok. בתפוצתו הטבעית זהו צמח של דרום-מזרח אסיה וצפון אוסטרליה. חלק מהבוטנאים היפנים מאמינים כי מוצאו של הצמח ביפן בשל מציאות של זרעים שלו באתרים ארכיאולוגיים. בית גידולו הטבעי הוא מים רדודים ושטחי בוץ בגדות אגמים, בנחלים ובביצות. כיום מגדלים אותו כמעט בכל העולם.

לנלומבו הנאה קנה שורש (Rhizome) הגדל בקרקע, מתחת לפני המים, או בבוץ. קנה שורש זה גדל במהירות מדהימה ומגיע לקצב של 20 מטר בשנה. מכאן האגרסיביות של צמח זה, שהשתלט על כל האגם בגן הבוטני לפני שנים מספר.



מעבר להיותו צמח קדוש המשמש לפולחן לנלומבו שימושים רבים. כל חלקי הצמח משמשים כחומר מרגיע ואף משכר בשימוש כקטורת או כתוסף לתה או יין. עלי הכותרת של הפרח אכילים ומשמשים כתוסף למרק ולקישוט מזון. הזרעים נאכלים טריים, צלויים או קלויים כמו פופקורן. קני השורש הדביקים מורתחים, מבושלים או מוחמצים והזרעים אכילים. הפירות היבשים יפים ומשמשים לנוי לאחר ייבושם. לנלומבו סגולות רבות ברפואה העממית: הזרעים משמשים כנגד שלשולים, הפירות משמשים לעצירת שטפי דם, הפרחים משמשים נגד עגבת ועלי הכותרת – להרגעה, כתוסף לתה או יין.



עלי הנלומבו מיוחדים מאד. טיפות מים אינן נספגות על העלה אלא מרקדות עליו כמו טיפות כספית ולבסוף ידחו מהעלה מעבר לשוליו. העלה בעצם מנקה כך את פניו ולא שוקע במים. חוקרים בדקו את פני העלה במיקרוסקופ וגילו ששכבת התאים החיצונית של העלה גבשושית ועליה יש עוד כשבה של קריסטלים שעוותיים, שתי שכבות אלו גורמות לפני העלה להיות דוחה מים. המדענים יצרו צבע דוחה מים המבוסס על פני הנלומבו ורשמו פטנט בשם lotus affect. כיום צבע זה משווק בכל העולם ומאפשר לצבוע משטחים שונים (כולל קירות באמבטיות) הדוחים מים.



ובחזרה לגינון: הנלומבו יכול לגדול בכל חלקי הארץ, בתנאי שיהיו לו מספיק מים. אפשר לשתול אותו במצע של בריכה רדודה, אולם עדיף לגדלו במכלים גדולים; כך אפשר לשלוט בקצב הצמיחה האימתני שלו. כל פרח פורח כ-3 ימים, והפריחה מתרחשת בקיץ ויכולה להימשך עד 6 שבועות. הפירות, כאמור, אף הם יפים. כל התכונות הללו הופכות את הנלומבו לצמח מומלץ ומועדף לגידול בגופי מים.





ניתן לרבות את הנלומבו על ידי חיתוך של קנה השורש, כשהצמח רדום בחורף, או על ידי זריעה. לפני הזריעה יש לשפשף את הזרעים בעדינות בנייר זכוכית עד שרואים מעבר לקליפה. את הזרעים זורעים במיכל מים (זרעים צפים בדרך כלל אינם פוריים). יש להחליף את המים כל יום, עד שרואים שורש. בשלב זה אפשר להעביר את הזרע הנובט למצע גידול. יש לדאוג שהזרע הנובט, ולאחר מכן הצמח הצעיר, יקבלו מים חמימים. הצמח הבוגר יכול לסבול מים קרים בחורף.



כל הצילומים באדיבות אדיר יוגב