כדאי לראות, פברואר 2019

03 פבר

פברואר בגן מסמל את תחילת האביב. אמנם החורף עוד לא מאחורינו – ובהחלט נשמח לימים גשומים נוספים – אך הגן מתעורר והפריחה מרהיבה מסביב. האזור המומלץ לסיור הוא חלקת דרום אפריקה, שם פריחת מיני האלווי מרהיבה במיוחד.

יש הרבה מה לראות – בואו נתחיל!

אלוי מכלוא

כאמור, אנחנו מתחילים בחלקת דרום אפריקה.

בסוג אלווי ישנם מעל 500 מינים שונים של צמחים סוקולנטים בעלי פריחה יפה, רובם מאפריקה ומהאיים הקרובים לה, אך חלקם גדלים גם במדבריות ערב. אצלינו בגן ישנם כארבעים מינים, ובעונה הזו רובם פורחים. האזורים הסלעיים סביב מערות הקבורה העתיקות בחלקת דרום אפריקה מכוסים בימים אלו גוונים נהדרים של כתום ואדום – זהו מכלוא אלוי עקוד Aloe aff. maculata‏‏.

למיני האלווי השונים פרחים מאורכים, בגווני אדום-כתום ולעתים גם צהוב. הפרחים עתירי צוף, והם מושכים אליהם ציפורים שנהנות מהצוף תוך כדי האבקת הפרחים. בתמונות אפשר לראות בולבול צהוב-שת ועלווית חורף נהנים מפרחי אלווי איום, המרשים במיני האלווי בגן; ואת זכר הצופית נהנה מאלווי מכלוא.

מיני אלווי רבים פורחים בחורף. בדרום אפריקה הם פורחים בחודשים יולי-אוגוסט, עונת החורף בחצי הכדור הדרומי. אצלנו הם התאימו את עצמם לעונות המקומיות ופורחים בינואר-פברואר.

אלווי וצופית
אלוי איום
אלווי איום
אלווי

אלווי קטן-חפים – Aloe parvibracteata‏ – נקרא כך בגלל החפים הקצרים שלו יחסית למיני האלווי האחרים. זהו אחד המינים הקטנים יותר של אלווי בגן.

אלווי

האלווי החבוי – Aloe Cryptopoda, נקרא כך בגלל עוקצי הפרחים החבויים בין חפים. מפיקים ממנו צבע לצביעת בדים.

אלווי

מיני אלווי רבים משמשים ברפואה עממית – הידוע ביניהם הוא האלווי האמיתי – אלו-ורה, אך גם ממינים נוספים הפיקו משחות להרגעת העור ומשקאות להרגעת הקיבה.

מחלק מהמינים מפיקים גם תמציות טעם ומשקאות.

בשולי השבילים בחלקת דרום אפריקה פורחים בני שיח צהובים ממשפחת המורכבים. אלו שלושה מינים בני אותו סוג: עינן. שלושתם פורחים בעיקר באזורים סלעיים, ובעלי עלים צרים ולרוב גזורים. שמם הלטיני – Euryops – משמעותו גדול-עין, שם הרומז לתפרחות הגדולות (אלו צמחים ממשפחת המורכבים, מה שנראה כפרח הוא תפרחת של פרחים זעירים). בגן פורחים כעת שלושה מינים:

עינן

עינן שסוע – Euryops multifidus –  שיח מתפשט בעל פרחים יחסית קטנים, אוהב שמש, עמיד וחסכן במים, אך מופיע ברשימת המינים הפולשים במדינת אריזונה בארצות הברית אך לא מראה התנהגות פולשנית בארץ.

עינן

עינן מסורג – Euryops lateriflorus – שיח ירוק עד, אוהב שמש וחסכן במים, בעל עלווה יפה.

עינן

עינן מסרקני – Euryops pectinatus – בעל תפרחות גדולות, חסכן במים ועמיד בתנאי קרה, קל לגידול – מאפיינים שהופכים אותו לצמח גינון מוצלח וחביב מאד על מגדלים רבים בעולם.

ליד מערת הקבורה אפשר לראות עמודי פריחה גבוהים ועליהם תפרחת מושכת בגווני אדום-צהוב. זוהי קניפהופיה אשכולית ‘וינטר צ’יר’ – זן גנני של הקניפהופיה האשכולית (Kniphofia uvaria) – עשבוני רב-שנתי אוהב-שמש, עמיד לבצורת, קרה ורוחות.

קניפהופיה
מורלטיה

שיח נוסף בעל פריחה ורודה מושך את העין בפרחיו הקטנים והצפופים, והעלווה העדינה אך הקוצנית. זוהי מורלטיה קוצנית, הפורחת בתת-חלקת הפייבוס של חלקת דרום אפריקה. המורלטיה נקראת גם “דובדבן הצבים” (tortoise berry), שכן פירותיה הטובים למאכל נאכלים על ידי צבים וציפורים – והם המפיצים את הזרעים.

פליציה

בצידי השבילים בחלקת דרום אפריקה מחייכת אלינו פליציה שיחית – זהו בן-שיח ירוק עד הגדל לאורך החוף הדרומי של דרום-אפריקה, בעיקר במישורים חוליים ודיונות מיוצבות. היא הובאה לאירופה במאה ה-18, והפכה לחביבה על הגננים.

חלבלוב מאוריטני

אנחנו ממשיכים להסתובב בחלקת דרום אפריקה, וכעת נפנה מבטינו אל שיח בעל גבעולים בשרניים דמויי-עפרונות ופרחים קטנים בגווני צהוב-ירקרק: זהו החלבלוב המאוריטני. חלבלוב זה גדל בקרקעות מנוקזות בתנאי שמש מלאה עד חצי-צל, ועמיד מאד ליובש, למחלות ומזיקים. המוהל הלבן דמוי החלב (שנתן לסוג חלבלוב את שמו) הוא רעיל ועלול לגרום לגירוי בעת מגע.

בחלקת דרום אפריקה ישנם פרחים נוספים, אך גם בשאר הגן יש מה לראות! אם לא התעייפתם, הבה נמשיך לטייל!

ברחבי הגן ישנה התעוררות של הרקפת המצויה – צמח החודש שלנו והפרח הלאומי של ישראל. פרח הרקפת מרכין את ראשו ומעלה את עלי הכותרת אחורנית, כך הוא מגן על האבקנים והעלי מפני הגשמים שיורדים בעונה זו. חפשו אותה במסלעות הגן, בגדרות האבן ולצד השבילים. רוב הרקפות שלנו הן מקומיות, כלומר גדלו בשטח עוד לפני הקמת הגן. אחרות קיבלנו ממיזמי הצלה באתרי בניה.

רקפת
silene
עירית
כלנית

פרחי הבר העונתיים מתעוררים ברחבי הגן – הכלנית המצויה, העירית הגדולה והציפורנית המצרית מציצות במקומות שונים בגן, לרוב בשולי ערוגות ובצידי שבילים. שלושתם מינים נפוצים בארץ, בעיקר באזור הים תיכוני אך גם במפנים צפוניים (פחות יובשניים) במדבר.
הכלנית מושכת את העין בצבעיה היפים. בגן שתלנו כלניות בכל הצבעים, אך רק המופע האדום הוא טיפוס הבר המקומי.
העירית מרשימה במקבצי הפריחה הלבנים והגבוהים. שמה הלטיני, אספודלוס, מגיע מיוונית – שדות אספודל הם השדות אליהם מגיעות נשמות המתים, והעירית נשתלה רבות בבתי קברות.
הציפורנית המצרית היא פרח חד-שנתי קטן המסתדר היטב במטעים, ובעונה זו ניתן לראות מרבדים ורודים שלה במטעי הזיתים ברחבי הארץ. היא משמשת גם כצמח נוי המקדים בפריחתו את שאר פרחי הבר.

gravillea
grevillea

בחלקת אוסטרליה נרשמת התעוררות של מיני הגרבילאה. גרבילאה, הידועה גם בכינוי “פרח-העכביש”, היא סוג בעל כ-360 מינים שונים, רובם מאזור אוסטרליה והאיים עד אינדונזיה. בגן ישנם מינים שונים של גרבילאה ובתמונות אפשר לראות צופית הנהנית מהצוף של גרבילאת ג’ונסון – שיח גדול שגבהו עד 4.5 מטרים, אנדמי לדרום מזרח אוסטרליה, וכן גרבילאה קצרת-שיבולים (Grevillea brachystachya), שיח נמוך שגבהו כמטר, והוא אנדמי למערב אוסטרליה.

בחלקת צמחי התבלין והמרפא בקצה חלקת אוסטרליה ובנקודות שונות בחלקת הים התיכון פורח עכשיו שיח מקסים בגווני סגול-כחלחל – זהו הרוזמרין הרפואי. גשו והריחו את העלים, ריחם נעים מאד. השיח מושך דבורים רבות הנהנות מהצוף שלו. הרוזמרין הרפואי הוא אחד הנפוצים ביותר בגינון בארצנו, בין השאר בגלל עמידותו לתנאי יובש וכן לזיהום אוויר.
הרוזמרין משמש כצמח תבלין – לתיבול מאכלים ויין. בעבר השתמשו בתכונותיו האנטי-בקטריאליות של הצמח לשימור בשר. בימי הביניים האמינו בכוחו של הרוזמרין לגירוש שדים, ולכן היו תולים ענפי רוזמרין בבית ומניחים אותם בין המצעים. הריח דוחה חרקים מזיקים, ולכן השתמשו בו גם בספריות ובארונות, כמו נפטלין.

rosemary
euphorbia

אם כבר הגענו לחלקת הים התיכון, לצד השביל הראשי של הגן פורח חלבלוב נוסף: זהו חלבלוב צפוף-עלים, הגדל בעיקר בצפון אגן הים התיכון, אך מדרים גם ללוב ומרוקו. צמח גדול ומרשים בעל תפרחות הנראות מרחוק כראשים ירקרקים – ומקרוב כמצבור פעמונים עדינים. גם זהו צמח גינון מומלץ, חסכן במים.

האביב בפתח, והגן כולו רוחש חיים! אתם מוזמנים לבוא וליהנות מהפריחה השופעת!

Top