לעמוד הצמח בגארדן-אקספלורר לחץ כאן

אדמונית החורש (Paeonia mascula) היא צמח מוגן המשתייך למשפחה משל עצמו – משפחת האדמוניתיים. משפחה זו קרובה למשפחת הנוריתיים, אליה שויכה בעבר האדמונית. האדמונית היא צמח עשבוני בעל שורש מעובה עמוק שהוא למעשה פקעת. לאדמונית החורש פריחה קצרה הנמכשת כעשרה ימים. הפרח ענק וקעור וקוטרו עד עשרה סנטימטרים, בעל חמישה עלי גביע וחמישה עד עשרה (ואף 13) עלי כותרת בצבע אדום־בורדו. לפעמים רואים צורות מעבר בין עלי הגביע לעלי הכותרת, רמז למוצאם המשותף – עלים על הגבעול. במרכז הפרח יש אבקנים צהובים מרובים ולא ברור כמה צוף מופרש – אם בכלל. הפרח מושך דבורים גדולות וחיפושיות הניזונות מהאבקה וגם מאביקות אותו. במרכז הפרח מספר עלי שחלה לבנים הנושאים בראשם צלקת ארגמנית. מעלי השחלה מתפתח פרי יוצא דופן שצורתו היא ככובע של ג'וקר המורכב מאונות שעירות הנקראות "מפוחיות".

בקיץ נפתחות המפוחיות וחושפות זרעים עסיסיים ומבריקים, חלקם אדומים וחלקם שחורים. הזרעים השחורים פוריים ואילו האדומים אינם פוריים אך מהווים מוקד משיכה לציפורים המפיצות את הזרעים. הזרעים אינם נובטים בקלות וממעקב אחר הצמחים בארץ עולה כי צמחים צעירים מתווספים לאוכלוסייה לעתים רחוקות. לעומת זאת, יש רבייה נוספת מתחת לקרקע בצורה של שורשים וקני שורש קצרים הניתקים מצמח האם. לאחר שלב הפריחה והפירות, עלי הצמח נותרים ירוקים לפחות עד יולי ולעתים אף עד ספטמבר, ללא השקיה.

האדמונית גדלה בארץ בשולי חורש אלון מצוי ואלון התולע ובתוכו, בקרקע טרה רוסה עשירה ברקבובית. נדירה מאד בארץ: בשמורת המירון מעל 800 מטר, לרוב 1,050-900 מטר. רוב הפרטים מרוכזים בהר הלל ובנחל אדמוניות וזוהי האוכלוסייה הדרומית ביותר בעולם של הצמח. תפוצת האדמונית ממשיכה צפונה, ללבנון, לסוריה לקפריסין ולתורכיה, משם מערבה לאורך צפון הים התיכון ואף לאלג'יריה ומרוקו ומזרחה לעיראק ולאיראן.

^{כתב: ד"ר אורי פרגמן-ספיר
צילם: אלברט קשת}