לעמוד הצמח בגארדן-אקספלורר לחץ כאן

הסוג אלמוגן נפוץ באזורים טרופיים ברחבי העולם. רוב מיני האלמוגן הם עצים ושיחים אך באזורים יבשים או מוכי קרה קיימים מינים המתפקדים כעשבוניים רב-שנתיים, המתחדשים בתקופת הצימוח  מתוך בסיס מעובה שהוא איבר אגירה דמוי פקעת – הקאודקס. הקאודקס נגלה לעינינו במשתלות, בצמחים הנמכרים בכלי חרס קטנים ולהם מבנה מעוות/פיסולי מיוחד, הנקראים בטעות רווחת “בונסאי” ובשם עממי “עץ האהבה”. למעשה אלו שיחים ועצים בעלי בסיס מעובה, אשר התפתח מטבעו מתחת לפני השטח, ונחשף ע”י המגדל עבור מראה הקאודקס המרשים.

האלמוגן העשבוני, כשמו כן הוא, הינו צמח עשבוני שתפוצתו צפונית יחסית, מדרום-מזרח ארה”ב ועד צפון-מזרח מקסיקו והוא יכול לגדול כשיח באזורים חמימים, אך באזורים קרים, כולל בירושלים, הוא קופא כל חורף עד לבסיסו ומתחדש באביב מתוך הקאודקס החבוי באדמה. לרוב יוצאים ראשונים עמודי הפריחה ולאחריהם הגבעולים הקוצניים עם העלים, הנישאים לגובה של כ-1.5 מ’ ויותר. כבן למשפחת הקטניתיים, פרחי האלמוגן פרפרניים אך הם אינם נראים כך. עלי הכותרת המוכרים כמשוטים וסירה מוסתרים ע”י עלה המפרש המקופל לכדי צינור. מבנה זה, יחד עם סידורם האופקי של הפרחים על עמוד התפרחת הגבוה, מותאם להאבקה על-ידי יונקי דבש, המצויים ביבשת אמריקה, ובארץ על-ידי צופיות. הפרחים מלווים בתרמילים המכילים זרעים אדומים יפים ורעילים, המשמשים הן כחרוזים לייצור תכשיטים והן לייצור רעל עכברים… – אפשר להביט וגם לגעת אבל לא כדאי לבלוע.