לעמוד הצמח בגארדן-אקספלורר לחץ כאן

צמח בעל בצל וחסר גבעול שגובהו 5-15 ס"מ. הוא משתייך למשפחת הנרקיסיים ותפוצתו במקומות יובשניים, כמעט תמיד באיזור הספר, וכמעט תמיד בחגורת המעבר בין החבל הים-תיכוני לחבל המדברי ממזרח, לאורך מזרח הגליל, מזרח השומרון, מזרח יהודה וצפון הנגב. אוכלוסיות בודדות חורגות במיקומן ונמצאות בעומק החבל הים-תיכוני, במשטחי סלע בהר הנגב המדברי ואף בחגורת הצומח הכרקוצי בחרמון ברום של 2000 מ' ויותר. לרוב גדלה באוכלוסיות גדולות המרוחקות מאוכלוסיות שכנות בעשרות קילומטרים.

הבצל עטוף בשכבה עבה של קליפות יבשות חומות כהות. שכבת הקליפות היבשות ככל הנראה מגנה על הבצל מהתייבשות יתר וכן מטריפה על ידי בעלי חיים. הבצל מתחלק בכל פעם לשניים וכך נוצרים גושי צמחים צפופים. במהלך החודשים ספטמבר עד נובמבר מתפתחים הפרחים מהבצל, רובם פורחים עוד לפני בוא הגשמים החזקים, אולם בכמה אוכלוסיות הפריחה מתרחשת לאחר בוא הגשמים החזקים במהלך נובמבר. הפרח ענקי, צורתו פעמונית וצבעו צהוב חלמוני עז, מכאן שם הצמח. הפרח פונה מעלה, נפתח בימי שמש ונוטה הצידה עם ההתבגרות. הפרח הבודד פורח כשבוע. עלי העטיף מאורכים-אליפטיים, בעלי עירוק אורכי עדין ונושאים בראשם בלוטת ריח. אורכם 6-10 ס"מ. שחלת הפרח תחתית וחבויה בסמוך לפני הקרקע בפריחה, היא גובהת עם התפתחות הפרי החורף ובאביב. הפרי ירוק וכמעט כדורי וממנו נפוצים זרעים כהים בעלי גופיף שומני בהיר אותו חובבות נמלים המפיצות את הזרעים. העלים מופיעים תמיד לאחר סיום הפריחה. הם קרחים, עבים, זקופים ומעט מפותלים.