כמה צמחים בצבע תכלת אמיתי אתם מכירים? אחד מהם הוא צמרורת בואסייה – צמח נדיר הגדל רק בבקעת הירדן ובקעת ים המלח.

הצמרורה היא צמח עשבוני רב-שנתי, בעל עלים מכוסים שערות עדינות מכסיפות. זו הדרך שלה להתמודד עם השמש: כיסוי השערות הבהירות עוזר להחזיר את קרני השמש ומאפשר לצמרורה להתחמם פחות ולאבד פחות מים. צמרורת בואסיה נקראת על שם פייר אדמונד בואסיה (Pierre Edmond Boissier), בוטנאי שוויצרי שחקר את צמחית המזרח התיכון במאה ה-19.
לפרח חמישה עלי כותרת המסודרים בדוגמת כוכב ומרקמם עדין כמטפחת. צבעם תכול ובבסיסם משולשים חומים-צהובים כך שבמרכז הפרח ישנה "מחרוזת" של משולשים המקיפה את העלי והאבקנים. הפרח פורח הפוך כמו הרקפת: עלי הכותרת מפושקים או מופשלים אחורה, האבקנים ועמוד העלי בולטים מהפרח מטה. האבקה הארוזה באבקנים, לא מתפזרת ולא זמינה לכל חרק המגיע אל הפרח. דבורים שמתקרבות אל הפרח אוחזות בו באמצעות פיהן ומרעידות במהירות את הכנפיים תוך זמזום חזק. זמזום הדבורה מייצר תהודה המנערת את האבקן וגורמת לאבקה להישפך (כמו מלח מחור מלחיה). חלק מהאבקה נושר על הדבורה. בביקור של אותה דבורה בפרח חדש, תיגע הדבורה בצלקת של עמוד העלי וכך תתבצע האבקה. לצורת האבקה זו קוראים “האבקת זמזום”. הדבורים המתמחות בשיטה זו הן בעיקר דבורים גדולות וחזקות כמו דבורי בומבוס. בשלב הפרי הגביע הפעמוני גדל מאד ובתוכו הפרי המורכב מארבע פרודות שכל אחת דמוית צלחת ביצתית.