אל המבקרים הגן מרעיף עלינו שלל פריחות והתחושה כולה היא של אביב תמידי. המראה שובה לב, אולם איננו שוכחים עד כמה הופך המחסור במים לבעיה מרכזית בסדר היום שלנו בגן. גם בפעילויות הגן יש תחושה של פריחה: מחלקת הגינון עמלה סביב השעון; מחלקת החינוך עסוקה בפעילויות ילדים מגוונות; בקורסי גינון לומדים עשרות מבוגרים את המקצוע; ומחלקת האירועים שוקדת על אירועי העתיד. ביוזמתנו, נוצר שיתוף פעולה עם מספר גורמים, לקיום פעילויות מעניינות ובלתי שגרתיות: ימי שישי ירוקים, פעילויות פסטיבל ישראל, טיולים מודרכים ברחבי הגן למשפחות וילדים, וכן אירועים נוספים אשר יזמנו לקהל רחב, סיבות טובות לחזור אל הגן שוב ושוב. שהותי הרבה בגן מאפשרת לי להעמיק את היכרותי עם פעילות אגודת הידידים ומתנדבי הגן. אנו נהנים מעבודתם ותרומתם ורואים בהם שותפים מובילים לכל הפעילות הנעשית בגן. אני מזמין אתכם להמשיך ולעודד חברים ומכרים להצטרף אלינו כמנויים ולבוא לקחת חלק בפעילויות הרבות המתוכננות בהמשך הדרך. יהיה לכולנו שווה!  להתראות בגן! אורן בן-יוסף - מנכ"ל תולדות הגן: פיתוח המחקר וההוראה בתחום הבוטניקה בישראל משולבים בפיתוח ההתיישבות בארץ. בשנת 1926 נרכשה, בסיוע קרן משפחת מונטג'ו לאמפורט, חלקת קרקע ראשונה בהר הצופים לצורך הקמת הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' אלכסנדר איג מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית, הכין תכנון לגן אשר התבסס על ייצוג חברות הצומח העיקריות של ארץ ישראל מהר הלבנון עד המדבר. הנטיעות החלו בשנת 1931, ועד פרוץ מלחמת השחרור בשנת 1948 התקיים הגן הבוטני באין מפריע. עם חלוקת ירושלים בסיום המלחמה נותק הקשר עם קריית האוניברסיטה בהר הצופים, ועם הגן בתוכה. בשנת 1954 הוחל בהקמת קריה חדשה עבור האוניברסיטה בגבעת רם שבמערב ירושלים והוחלט על הקמת גן בוטני חדש. מיקומו נקבע בהתחלה בין בניין המנהלה מצפון לבין הספרייה הלאומית מדרום ובצמוד לבנייני המחלקה לבוטניקה; בשטח הקמפוס של היום. מורי המחלקה לבוטניקה, פרופ' מ. זהרי, פרופ' מ. אבן- ארי ופרופ' א. פאהן, ליוו את תכנון הגן , שעליו הופקדו אדריכל הנוף ל.הלפרין מארצות הברית ומתכנני הגנים הישראליים ש. אורן , י. סגל וד. זיידנברג. הגן הבוטני בגבעת רם תוכנן על פי שיקולים נופיים ובהתאם למשפחות הבוטניות. בשיאו כלל כ-800 מינים. עם העצים הייחודיים שהוכללו בו נמנה אוסף מחטניים; בולטים ביניהם עצי סקוויה נאה (Sequoia sempervirens) וסקוויון ענק (Sequoiadendron giganteum), המתנשאים כיום מעל לאופק הבניינים בסביבה. צורכי הפיתוח של האוניברסיטה העברית, שהיתה אז היחידה בארץ, יחד עם צורכי הגן המיוחדים תרמו להחלטה על העתקת הגן לשטח נפרד חדש, בסמוך לקמפוס האוניברסיטה מצד דרום-מזרח (במיקומו העכשווי של הגן). בשנת 1962 החלו הנטיעות באדמת טרשים שוממה; ראשונה ניטעה חורשת עצי מחט שמוצאם מאמריקה הצפונית. המשבר הכלכלי באמצע שנות השישים, המיתון וההחלטה בדבר שיקום הקמפוס בהר הצופים פגעו ביכולת האוניברסיטה להקדיש אמצעים ומאמצים לפיתוח הגן. הקשיים נמשכו עד שנת 1975; רק עם הקמת אגודת ידידי הגנים הבוטניים בהנהגת הגב' נחמה בן-זאב חל שינוי במצב זה. בדיון שהתקיים בלשכתו של אברהם הרמן, נשיא האוניברסיטה העברית, בהשתתפותם של טדי קולק ראש העיר ירושלים, משה ריבלין יו"ר הנהלת קרן קימת לישראל, הגב' נחמה בן-זאב ופרופ' א' פאהן נציג המחלקה לבוטניקה, הוחלט על הפיכת הגן הבוטני למיזם משותף של האוניברסיטה, העירייה וקרן קיימת לישראל, על מנת להקל על חלוקת נטל הפיתוח והתחזוקה ביניהן. כמו כן מונתה ועדה מדעית שנועדה להנחות את הפעילות המדעית והפיתוח של הגן וללוותם. כמתכנן הגן נתמנה אדריכל הנוף ש. אהרונסון. הצעד הראשון היה פיתוח חלקה בשטח של כ-16 דונם לצמחי דרום-מערב ומרכז אסיה, בתרומת איירין והיימן קרייטמן; בשנת 1979 פותחה חלקה נוספת לצומח אגן הים התיכון. המאמצים שהושקעו וקצב התפתחות הגן הביאו בשנת 1981 את הגופים המייסדים להחלטה על הקמת עמותת הגן. להקמתה חברו ששת המוסדות שהינם מייסדי הגן במתכונתו החדשה: האוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים, הקרן הקיימת לישראל, הקרן לירושלים, קרן סי-ג'י ואגודת ידידי הגנים הבוטניים. מונו ועד מנהל ומנהל לעמותה. היתה זו נקודת מפנה, שאחריה ידע הגן קצב פיתוח מזורז יותר והשקעות מוגדלות. בשנת 1985 הוכרז על פתיחת הגן לציבור; בקיץ 1986 נחנכה החממה טרופית, שהוקמה בתרומתה של פ. דבורסקי. נטיעות בחלקת אפריקה הדרומית החלו בשנת 1989, ובשנת 1990 הוחל בפיתוח מתחם מבונה, הנושק לאגם ע"ש משפחת כהן והכולל רחבת כניסה ע"ש הנק גרינשפן, מרכז מבקרים ע"ש דבורסקי ומסעדה. בשנת 1994 הוחלט על הפרדה אדמיניסטרטיבית של הגן הבוטני מן האוניברסיטה העברית ועל מעבר של העמותה לניהול עצמי; לראשונה מונה מנהל כללי לגן והוקמו ועדות משנה ייעודיות בוועד המנהל. מאז אוקטובר 1996 מנוהל הגן על ידי עמותת הגן הבוטני ומהווה ישות משפטית עצמאית. סמיכותו לאוניברסיטה מאפשרת לגן הבוטני קיום קשרי מחקר והוראה עם חוקרים ומורים ממחלקות האוניברסיטה העברית, ומיקומו - באזור קריית הלאום, ליד כנסת ישראל ועל ציר "שדרת המוזיאונים" - משקף את המקום שהוא מבקש להקנות לתרבות הצמח בתרבות הישראלית.