| השקד |
|
השקד נקשר לחג האילנות ט"ו בשבט, בעונת חג זה רוב העצים אינם פורחים והשקד הוא בין הבודדים המתחיל בפריחה ומקשט את ההרים והגנים. לשקד מספר שמות - שמו העממי 'שקדיה', שמו המלא בעברית שקד מצוי ושמו המדעי Amygdalus communis. הוא משתייך למשפחת הוורדניים, ביחד עם צמחים רבים ומוכרים כמו – שזיף, אגס, דובדבן, תפוח, תות-שדה וורד. ![]() השקד הוא מעצי הארץ המוכרים עוד מהזמן העתיק, הוא מוזכר פעמים מספר במקורות אולם לא נכלל בשבעת המינים. את העץ תרבתו עוד לפני אלפי שנים והוא היה ועודנו אחד מהגידולים הבודדים אותם ניתן היה לגדל באזור ההר הסלעי. זה היה גידול חשוב בזמן העתיק בו רוב אוכלוסיית הארץ חייתה בשדרת ההר ולא בעמקים שהיו חוליים או ביצתיים. באזור זה כיכב השקד כגידול טרסות ביחד עם הזית, התאנה והגפן. ניתן ללמוד רבות על מיני השקד ותרבותם ממאמריו של פרופ. דניאל זהרי שהתמחה במחקר אבות הבר של צמחי תרבות. השקד הוא סוג הכולל כארבעים מינים הנפוצים מסין ומרכז אסיה עד לאיטליה באגן הים התיכון. כמה מהם ניתן לראות בחלקת אסיה בגן הבוטני. רוב מיני השקד קרובים ודומים זה לזה, ניתן להכליא ביניהם ולקבל צאצאים פוריים והם מהווים מין ביולוגי אחד. בטבע האוכלוסיות המקוטעות נותרו מבודדות גנטית ומיני השקד שמרו על ההבדלים ביניהם. כל זה היה נכון עד לתרבות הצמח. בעקבות תרבות הצמח וגידולו בהיקפים גדולים על ידי האדם, הכליאו עצי התרבות עם אוכלוסיות הבר ונוצרו אוכלוסיות חדשות בעלות תכונות ביניים. התופעה הזו חוזרת על עצמה לאורך כל אזור התפוצה של הסוג וגם בארץ ניתן לראות זאת ביתר קלות. רוב אוכלוסיות הבר של השקד בארץ מרוכזות באזורים היובשניים לאורך המדרונות המזרחיים של שדרת הר ועד לגולן ולחרמון. אוכלוסיות אלו מתוארות בספרות כשקד קטן-עלים. מהן תורבת השקד המצוי אשר נשתל בכל הארץ ומשמש למאכל. בעצם רוב שקדי ההר הם שקדים תרבותיים שניטעו במטעים או פליטי תרבות של מטעים ותיקים ושוליהם. בגליל המזרחי ובגולן ניתן לראות הרבה צורות מעבר בין שני המינים. בחורשי הגליל העליון ניתן לראות עוד צורת בר של שקד מצוי. בהר הנגב הגבוה נמצאו על ידי פרופ. אבינועם דנין אוכלוסיות בר של שקד אשר תוארו על ידו כשקד הרמון. חלק מהחוקרים מתייחסים לשלושת המינים הללו (שקד מצוי, שקד קטן-עלים ושקד הרמון) כאל זנים של מין אחד – שקד מצוי. במצוקי מזרח השומרון גדל מין נוסף השונה מאד מהמינים הנ"ל, זהו השקד הערבי הנראה כמו רותם מחוץ לעונת הפריחה שלו. ![]() פריחה והאבקה בשקד פרח השקד בעל חמישה עלי כותרת גדולים המושכים חרקים המגיעים לאכול בפרח. הפרח מעניק לחרק מזון בצורת אבקה וצוף. חלק קטן מהאבקה נדבק על גוף החרק ומשמש להאבקה. בשקד אין האבקה עצמית, כלומר פרח יודע לזהות את מקור האבקה המגיעה אליו ואינו מקבל אבקה של אותו הצמח. מכאן ששקד בודד לא יפתח שקדים כי לא יקבל אבקה מעץ אחר. השקד הוא צמח מיוחד, העץ פורח עוד בתקופת השלכת לפני הופעת העלים, תקופת סוף החורף הסוערת בה העץ מתמלא בפרחים אשר לעיתים קרובות נהרסים בסופות הגשמים והרוחות. הרבה שאלות ביולוגיות ואקולוגיות נשאלו בקשר לעץ הזה ולקבוצה האקולוגית שלו הכוללת גם צמחים אחרים כמו שזיף, דובדבן ואף רותם המדבר. כל אלה מתמלאים בפרחים עוד בסוף החורף. שאלות אלה נחקרו במהלך מספר שנים על ידי פרופ. אבי שמידע ושותפיו והשערות מעניינות הועלו. השקד פורח לפני שיא האביב ובכך נמנע מתחרות עם פרחים אחרים על חרקים מאביקים. אולם בפריחתו זו הוא לוקח סיכון – פרחיו כאמור יכולים להרס בסערות. סיכון כזה יכול לקחת עץ הפורח במשך עשרות שנים. בשנים מסוימות יפסיד את פרחיו בסערה ובשנים אחרות ירוויח האבקה וחנטת פירות. מי יודע כמה פרחים יש על עץ שקד? בספירות בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים נמצאו אלפי פרחים בעצים קטנים ועשרות אלפי פרחים עד 250,000 פרחים בעצים גדולים. אולם כמה שקדים רואים על עץ השקד, תמיד הרבה פחות מהפרחים. תופעת חנטת הפרי המועטה מוסברת על ידי נפילת פרחים רבים בסערות מזג האוויר אולם גם בהפלת פרחים רבים. עץ השקד מפתח כנראה רק את העוברים המוצלחים ביותר, כלומר מתבצע תהליך סלקציה גנטית בה מופלים עוברים פחות מוצלחים. שימושים בשקד השקד משמש בעיקר למאכל. השקדים הם למעשה הזרעים, לאחר שקולפו משכבות הפרי. הפרי כולו נקרא בשפה הבוטנית בית גלעין – פרי חד-זרעי המכוסה בציפה עסיסית במידה זו אחרת (כמו שקד או זית). לרוב אוכלים את זרעי השקד יבשים, אולם בתחילת עונת התפתחות הפרי יש האוכלים את כל הפרי על קליפותיו ואז טעמו חמצמץ. הזרעים של שקדי בר או של זריעים של שקד הם לרוב מרים בשל חומר האמיגדלין הנוצר בהם ומתפרק לחומצה ציאנית. חומצה זו רעילה ולכן אין להרבות באכילת שקדים מרים. בשקדי התרבות נוצרת כמות קטנה יותר של החומצה הנ"ל וטעמם מתוק יותר, הם מזינים ובריאים, מכילים חלבונים, שומנים ויטמינים ומינרלים. שימוש משני בשקד הוא בנוי. השקד הוא עץ קטן המתאים גם לגינה הקטנה כמו לייעור ושתילה בטראסות בניהול מסורתי. לאחר הפריחה העץ ילבלב ויתמלא בעלווה ירוקה וטרייה אולם החל מאמצע הקיץ העלווה נראית עייפה. זו הסיבה לשימוש המועט בעץ. יש יתרון גדול בשימוש בעץ השקד ביחד עם עצים אחרים הממסכים את מופע הקיץ שלו. כמו כן התחילו לאחרונה לטפח זנים שקדים יפים במיוחד כמו שקד מצוי 'איילון' המאופיין בפריחה ורודה. כדי לראות היכן בדיוק נמצאים עצי שקד מצוי וצמחים נוספים על מפת הגן, בקרו בדף: היום בגן – נקודות פריחה ועניין. |



הנלומבו הנאה הוא אחד מצמחי המים המרשימים והיפים




.jpg)