דָלֵשַמְפִּיָה דיוסקוראית – Dalechampia dioscoreifolia

05 דצמ

היום אנחנו מטיילים בחלק הטרופי הלח בחממה הטרופית. ניכנס בשביל הכניסה ונראה מימין צמח מטפס בעל עלים רכים דמויי-לב. כאשר הוא ללא פריחה הוא אינו מרשים ואפשר בקלות לדלג עליו. אך בעת הפריחה אי אפשר להתעלם ממנו. לאורך הגבעולים הארוכים אפשר לראות תפרחות דמויות פרפרים סגולים גדולים. שם המטפס דלשמפיה דיוסקוראית. בזכות התפרחת הוא קיבל כמה משמותיו העממיים באנגלית: למשל, מטפס-הפרפר הקוסטה-ריקני, מטפס עניבת-הפרפר וכנפיים סגולות.

בטבע הדלשמפיה צומחת באזור הטרופי של יבשות אמריקה – ביערות גשם מדרום מקסיקו בצפון אמריקה ועד לצפון בוליביה בדרום אמריקה. יער הגשם הוא מקום עשיר ונפלא בו הצמחים גדלים בצפיפות והעצים גבוהים. תת היער הוא מאד חשוך ועל מנת להגיע אל האור על הצמח לטפס לגובה או לגדול כאפיפיט על העצים. הדלשמפיה מטפסת על העצים סביבה ובעת הצורך הענפים שלה יכולים להגיע לאורך 60 מטרים כדי להגיע אל השמש הנכספת. כיוון שמוצאו של הצמח באזור הטרופי בו העונות פחות מורגשות הוא פורח לאורך השנה. בחממה אנו משתדלים לתת לו תנאי חום ולחות הקרובים לתנאי המחיה הטבעיים שלו.

לתפרחת יש מבנה מיוחד המאפיין את משפחת החלבלוביים. העלים הסגולים הם בעצם חפים, עלים החופים על הפרחים שבמרכז. הפרחים עצמם הם חד-מיניים (כלומר, ישנם פרחי זכר ופרחי נקבה נפרדים) והם ערוכים זה לצד זה במבנה המכונה “כוסית”.

בתמונה אפשר לראות את הפרח הנקבי, שהוא הכדור הכהה בצד שמאל ועמודי העלי עולים ממנו, סביבו בחצי מעגל ערוכים הפרחים הזכריים האדומים. זו דוגמה לחיסכון באנרגיה: במקום לייצר כמה פרחים גדולים, שלכל פרח ישנם עלי כותרת למשיכת חרקים – הדלשמפיה מקבצת את הפרחים יחד ועוטפת אותם בשני חפים צבעוניים וגדולים הדומים לעלי כותרת. הם ימשכו את המאביקים אל התפרחת.

הצמח דלשמפיה נקרא על שם ז’אק דָאלֵשָמְפּ (Jacques Daléchamps) שהיה רופא ובוטנאי צרפתי במאה ה-16. שם המין, דיוסקוראית, הוא בגלל העלים הדומים לעלי דיוסקוריאה, היא פקעת היָאם הנאכלת במזרח הרחוק.

החממה הטרופית נפתחה להנאתכם ואתם מוזמנים לבקר בה מדי יום בשעות 15:30-9:00. בחממה אנחנו מציגים צמחים אוהבי חום, כאלה שלא ישרדו את החורף הירושלמי הצונן. החממה מחולקת לשני חלקים: החלק הטרופי, בו ישנה תצוגה של צמחים אוהבי חום מאזורים לחים והחלק המדברי בו תמצאו צמחים אוהבי חום מאזורים יובשניים.

 

כתבה: יעל אורגד, דצמבר 2019

Top