אומנם הגן עוד רדום ועצים רבים נמצאים בשלכת, אולם בחלקת דרום אפריקה כבר בוהקות התפרחות האדומות-כתומות של האלוי האיום (Aloe ferox) ומיני אלוי אחרים. האלוי האיום הוא סוקולנט ענקי בעל שושנת עלים בשרניים וקוצניים ומכאן שמו (איום). שושנת העלים גובהת עם גיל הצמח על גבעול אחד אשר אינו מתפצל, בניגוד למיני אלוי אחרים. בשרניות האלוי מאפשרת לו לשורד תקופות יובש ארוכות. מכאן חשיבותו כצמח חסכן במים בגן הנוי. האלוי העל מופע פיסולי היכול לייפות כל גינה. חסרונו בגידול האיטי עד לגודל מרשים. צמחי האלוי האיום בגן הבוטני בני כעשרים שנה.
מעטים יודעים כי מוצאו של האלוי האיום בנופי קארו ופיינבוס יבש שבחבל הכף בדרום אפריקה. בסוג אלוי יש כמה מאות מינים הנפוצים לאורכה של אפריקה ועד מדבריות ערב, רובם הם מינים בעלי תחום תפוצה קטן.
המין המוכר לכולנו הוא האלוי האמיתי (Aloe vera) המפורסם במוהל עליו הצמיג ממנו מכינים תכשירים קוסמטיים ורפואיים (אלו-ורה, מוכר עכשיו?). מין זה אינו מוכר בטבע ואין יודעים היכן נאסף במקור. הוא הובא לאגן הים התיכון עוד בתקופת הרומאים. אגב, צמחי אלוי אמיתי המופיעים במצוקי פטרה בדרום ירדן הם כנראה פליטי תרבות עתיקים.
עם הזמן התברר כי מיני אלוי רבים (מעבר לאלוי האמיתי) הם בעלי תכונות רפואיות דומות ובדרום אפריקה התפתחה תעשייה שלמה דווקא סביב האלוי האיום. כאמור, האלוי האיום הוא צמח גדול ופיסולי המתאים לגינה בה הוא יראה במיטבו לבד ללא סבך סביבו. התפרחות אדומות כהות או כתומות ומתפתחות בחורף לפני בוא האביב. ניתן להשתמש במוהל העלים להרגעת עור צרוב, שרוף או רגיש על ידי חיתוך עלה ומריחת המוהל על פני העור.
מין קרוב ודומה הוא האלוי האפריקני (Aloe africana) המאופיין בתפרחות קצרות יותר ודו-גוניות (אדומות-צהובות), מין זה נמצא אף הוא בגן הבוטני כמו גם מינים נוספים – אלוי מרלות (Aloe marlotii) בעל תפרחות אופקיות-מסועפות ואלוי טרסק (Aloe traskii) צמח גבוה עם תפרחות צהובות קצרות. שני מינים אלו פורחים באביב החל מחודש מרס. בין צמחי האלוי הגדולים בגן תוכלו לראות מיני אלוי קטנים יותר (כעשרים מינים בכך הכל), אלה נשתלו על קרקע שחופתה ביריעות פלריג ואבנים. הכל כדי ליצור חלקת גן חסכונית בהשקיה ובה מעט עשבים רעים.
הסוג אלוי משתייך למשפחת העיירתיים, זהו סוג מעניין מאד היות ויש בו מינים רבים ומכלואים טבעיים ומלאכותיים, רבים מהם הם צמחי גן מוצלחים, חסכניים במים. חלק מהמינים (כולל המינים המפורטים כאן) עמידים לקור של שדרת ההר הישראלית וחלקם נצרבים בקור.
השמועות אומרות שזה הניוזלטר הכי טוב בארץ.
