חודש ספטמבר כבר הגיע, ובחודש זה רוב הצמחים אינם פורחים – הם סיימו את הפריחה באביב או בקיץ. עצים ושיחים רבים נושאים כעת פירות. חלק מהפירות מאוד יפים, ולכן אנו מסבים את תשומת לבכם לשיח ירוק-עד בעל פירות יפים ובולטים: הפירקנתה האדומה.
מוצאה של הפירקנתה מדרום אירופה עד אזור הים השחור וצפון מערב אירן. בבית הגידול הטבעי שלה, הפירקנתה היא שיח ירוק עד. אך בחורפים קרים במיוחד או במקומות קרים שם נשתלה – היא מסתגלת לקור ומשירה את עליה בחורף. לצמחים המגיבים במידת הנשירות לאקלים, אנו קוראים נשירים מותנים.
הפירקנתה היא שיח ממשפחת הוורדניים, אליה משתייכים גם הוורדים ועצי הפרי כמו התפוח, האגס, העוזרר, הדובדבן, השקד ועוד. באביב הוא עטור פריחה לבנה ויפה, מהפרחים מתפתחים פירות לאורך הקיץ, בסוף הקיץ ובסתיו הפירות מאדימים וכל השיח מתכסה במעטה יפהפה. פירות השיח מותאמים להפצת זרעים על ידי ציפורים הנמשכות לצבעי אדום-כתום והחנטה בסתיו מסונכרנת עם נדידת הציפורים בעונה זו : ציפורי שיר נודדות נמשכות אל הפירות האדומים, אוכלות אותם, ומפיצות את הזרעים. העץ אינו משיר את הפירות – הפירות הבשלים נשארים על הענפים, על מנת להקל על הציפורים להגיע אליהם ולאכול אותם.
יופיו של השיח – הפריחה הלבנה המכסה אותו ולאחריה הפירות האדומים-כתומים – משך את העין האנושית מאז ומעולם – ובאמת, ידוע על שימוש בו בגינון כבר מאז המאה ה-16. כיוון שזהו צמח לא מפונק – חסכן במים, ומסוגל לגדול בקרקעות שונות, כולל קרקעות עניות בנוטריינטים – הוא נעשה נפוץ בגינון, ומאז המאה ה-18 הוא מופץ ברחבי העולם.
הפירקנתה היא שיח קוצני וצפוף, ולכן גידלו אותה לא רק בשל יופיה אלא גם בתור גדר-חיה במקומות בהם רצו למנוע מעבר.
השם המדעי מקורו ביוונית והוא מורכב משתי מילים: “פִּירָה” משמעותה אש, ואקנתה – קוץ. ואכן, זהו שיח קוצני, וכשהוא עמוס פירות – הוא נראה כלהבה בוערת.
פירות הפירקנתה נחשבים לאכילים, אם כי פירות של מינים אחרים מהסוג מכילים תרכובות מימן ציאנידי, בדומה לגלעיני משמש או שקד בר. תרכובות אילו נותנות לפרי טעם מר מאד, ובכמויות גדולות הן מזיקות. לכן, לרוב הפרי לא נאכל כפרי טרי. יחד עם זאת, יש המשתמשים בו להכנת ריבות.
בואו לראות את הפירקנתה האדומה בגן, בחלקת אירופה, (במזרח הגן, מעל בית הקפה).
מאת: יעל אורגד, ספטמבר 2018
השמועות אומרות שזה הניוזלטר הכי טוב בארץ.
